תוגש הצעה שתאפשר לחברות הפצת דלק לעסוק ברכישה צולבת.

"בטיוטה הקרובה, נציג אפשרות נוספת המאפשרת למפיצי נפט לקנות ולמכור זה מזה, בהתבסס על משוב ממומחים, מדענים וסוכנויות ייעודיות, כדי שהממשלה תשקול ותחליט על תוכנית המתאימה למצב המעשי, תוך הבטחת אובייקטיביות וקפדנות מדעית", אמרה גב' היין.

חברת נפט בדרום אמרה לעיתון לאו דונג כי מפיצי נפט הם עסקים בעלי זכות להתחרות בחופשיות, ואם לא יורשו להם לרכוש זה מזה, זה לא יבטיח תחרותיות בשוק.

"בתקופות של תנודתיות מחירים, מכירה צולבת מאפשרת למפיצים לשתף כמויות ומחירים זה עם זה. הגבלת כוח זה עלולה לא לייצב את השוק", אמר מנהל העסקים.

הפצת דלק מבלי לאפשר רכישה בין-חברתית עלולה להיחשב כפרקטיקה אנטי-תחרותית.

בבחינת טיוטת הצו בנושא עסקי הנפט, הצביע משרד המשפטים על מספר סוגיות הדורשות הבהרה, ביניהן אלו הקשורות לחוק התחרות העסקית.

סעיף 17 בטיוטת הצו קובע כי "מפיצי נפט רשאים לרכוש נפט מסיטונאי נפט." עם זאת, מפיצים אלה "אינם רשאים לקנות או למכור נפט בינם לבין עצמם."

"המגבלות הנ"ל, באופן עקרוני, יגבילו את אפשרויות הבחירה של ספקי דלק עבור מפיצי דלק, וייתכן שהן אינן עולות בקנה אחד עם מדיניות המדינה בנושא תחרות כפי שנקבע בסעיף 2, סעיף 6 לחוק התחרות משנת 2018", קבע משרד המשפטים בהערכתו.

סעיף 2, סעיף 6 לחוק התחרות משנת 2018 קובע: "קידום התחרות והבטחת הזכות לחופש התחרות בעסקים עבור מפעלים בהתאם לחוק".

עם התקנות הנ"ל, ציין משרד המשפטים גם כי ההצעה בצו הנפט בנוגע לסוחרי ההפצה הנ"ל יכולה להיות מזוהה כפעולה של פגיעה בתחרות בשוק, האסורה בהחלט לפי סעיף 8, סעיף 1, סעיף 8, סעיף 1 א' לחוק התחרות, דהיינו "לכפות, לדרוש או להמליץ ​​על מפעלים... לבצע או להימנע מביצוע ייצור, רכישה או מכירה של סחורות ספציפיות, אספקה ​​או שימוש בשירותים ספציפיים, או רכישה או מכירה של סחורות, אספקה ​​או שימוש בשירותים עם מפעל מסוים".

עסקי נפט רבים מודאגים מכך שמתן אפשרות למפיצים לרכוש רק ממפיצים ראשוניים ייתן להם כוח רב מדי, ותהפוך אותם לתלויים בהם הן לאספקה ​​והן לרווח.

בנוגע לטיוטת הצו על עסקי נפט שאוסרת על סוחרים לקנות ולמכור בינם לבין עצמם, מר נגוין טיין טואה - לשעבר מנהל מחלקת ניהול המחירים (משרד האוצר) - סבור כי יש לפרט עוד יותר את התנאים בצו.

זה כולל הקמת מנגנון לקישור הדוק ובקרה הדדית בתוך מערכת אספקת הנפט לאורך נתיב "אנכי", מסוחרים ראשוניים ועד למפיצים ומעבר לכך, באמצעות חוזים והתחייבויות.

במקביל, הוקמה מערכת שרשרת אספקה ​​רשומה עם אחריות גדולה יותר להבטחת אספקה, שיתוף בעלויות עסקיות והצעת הנחות סבירות כדי להבטיח איזון אינטרסים בין כ-300 מפיצים ו-32 מפיצים ראשיים.

בהתבסס על כך, משרד התעשייה והמסחר יכול לספק הנחיות ספציפיות לגבי ההתחייבויות, לפקח על יישומן ולמנוע מצבים של "דיכוי" בעסקים.