כאוס בתחרות יופי

בליל האחרון של תחרות מיס אשת העסקים של וייטנאם 2024, שהתקיימה בבינה תואן ב-2 באוגוסט, נבחרו 3 זוכות ו-5 סגניות.

במקביל, בערב ה-3 באוגוסט, התקיימו שתי תחרויות יופי נוספות: מיס גרנד וייטנאם 2024 ומיס תיירות וייטנאם. מיס גרנד וייטנאם 2024 הוכתרה כסגנית אלופה אחת וארבעה סגני אלופים. תחרות מיס תיירות הוכתרה כסגנית אלופה אחת ושתיים סגניות אלופות, בנוסף למספר פרסים מיוחדים נוספים...

כך, בתוך שני לילות בלבד, וייטנאם זכתה ב-5 פספוסים נוספים ועשרות סגניות ויפהפיות אחרות זכו בכבוד.

בשנת 2024 לבדה, בווייטנאם כבר היו חמש תחרויות יופי ברמה הלאומית: מיס יוניברס וייטנאם; מיס גרנד וייטנאם; מיס תיירות וייטנאם; מיס תיירות וייטנאם גלובלית; ומיס וייטנאם ארצית. זה לא כולל אינספור תחרויות יופי אזוריות, רבות מכדי אפילו לזכור.

מאז שנערכה תחרות היופי הלאומית הראשונה בשנת 1988, חלפו שני עשורים, וכתר מלכת היופי תמיד נחשב לסמל יוקרתי המייצג נשים וייטנאמיות מוכשרות, יפות ומוכשרות. תחרויות יופי, הנערכות מדי שנה או דו-שנתיים, הן פעילויות תרבותיות משמעותיות המכבדות את יופיין של נשים וייטנאמיות; לכן, הן תמיד מצפות בקוצר רוח ומשאירות רושם מתמשך על הציבור.

עם זאת, בימינו, עם אינספור תחרויות יופי ותחרויות יופי, המצב של "לפגוש מלכת יופי בכל מקום" גרם לאנשים להרגיש מוצפים ולא להתלהב עוד מתחרויות יופי. בפרט, המסחור של תחרויות יופי לא רק שוחק את אמון הציבור אלא גם מפחית את הערך האמיתי של הכתרים.

אולי הגיע הזמן שנשקול מחדש ברצינות ונבחן מחדש את נושא תחרויות היופי, כך שהתחרויות הללו יהפכו באמת לאירועי תרבות איכותיים וציפייה, שבוחרים ומכבדים אנשים ראויים באמת.

במציאות, תחרויות יופי כבר אינן זוכות לתשומת לב רבה במדינות מפותחות, כולל אלו הנחשבות למעצמות יופי. עדות לכך היא מספרן המוגבל של תחרויות יופי הנערכות במדינות אלו. לעומת זאת, מדינות מתפתחות מארגנות אותן בהמוניהן, ומטרותיהן הולכות ומעוותות.

סגן שר התרבות, הספורט והתיירות לשעבר, לה טיאן טו, אישר פעם: "חלק מתחרות היופי מאורגנות כצורה של פעילות כלכלית שבה המארגנים קוראים לעסקים ולחברות פרסום להרוויח כסף, מבלי להתמקד באיכות התחרות. אם ינוצל לרעה, הדבר יוביל לתוצאות בלתי צפויות."

ברגע שמתארגנות תחרויות יופי אך ורק כדי לענות על הדינמיקה של היצע וביקוש, כפי שטענו חלק, ברור שהתחרות עוותה והפכה לפעילות מסחרית ולא לאירוע תרבותי טיפוסי.

כדי לשקם את המוניטין ולשפר את איכותן של תחרויות יופי קיימות, אולי עלינו להחמיר את התקנות. כדי להפחית את ריבוי מלכות היופי והמתמודדות, אולי על הרשויות לקבוע תקנות ספציפיות לכל תחרות, תוך הקצאת האחריות לכל ארגון ספציפי... רק אז נוכל לקוות שבתחרויות היופי הנוכחיות ימצאו זוכות ויפהפיות ראויות באמת.